מערכות יחסים בין המינים
לעתים קרובות אנו מזלזלים בחשיבות העצומה של יחסים אנושיים ובהכרח לשמור עליהם. רק אדם בעל רמת אנרגיה גבוהה, המוכן להפגין אכפתיות ונתינה פנימית, מסוגל לבנות משפחה חזקה וליצור יחסים חמים עם הסביבה. לעומת זאת, צרכן פנימי לא רק שלא בונה יחסים, אלא גם "מוצץ" כוחות חיים מהאחר.
האנרגיה של אישה, המיועדת לגידול ילדים, חזקה הרבה יותר מהאנרגיה השטחית של גבר. גבר הוא אסטרטג; האנרגיה שלו עדינה יותר, אך הוא חזק יותר חיצונית ואסטרטגית. זו הסיבה שבגללה גברים היו אחראים היסטורית לידע העולם: הם הלכו למקדש והתפללו, בעוד נשים ישבו עם ילדים. ככל שגבר התפלל חזק יותר, האמין באל ו למד להתנתק מהעולם, כך קל יותר היה לו ללכת למוות, מגן על משפחתו. אך אם גבר עבד רק את תשוקותיו ומיניותו, ללא אמונה בכוחות עליונים, הוא הפך לפחדן, לא מסוגל להתגבר על תשוקותיו ולהגן על משפחתו. במקרה כזה, המשפחה התפרקה, והילדים התנוונו. לפיכך, רעיון ההכרה האסטרטגית של העולם והחינוך תמיד השתייך לגבר, שחינך אסטרטגית את האישה והילדים, ואילו האישה ביצעה את שאר המשימות.
כאשר גבר היה מאמין, התייחס נכון אסטרטגית לעולם והיה מוכן למות למען משפחתו וילדיו, אז היו לו נשים אוהבות וילדים רבים ובריאים. אך ככל שהדת נחלשה בעולם, גברים החלו להתנוון. הרעיון המערבי של פולחן תאוות צרכניות הוביל לכך שהגבר איבד את אמונתו והפסיק לחשוב אסטרטגית. ההתנוונות האסטרטגית של גברים הובילה לכך שהכוח עבר לידי נשים. נשים החלו לתפוס את השלטון בכל מקום, וזהו סימן להתמוטטות הציוויליזציה. זהו תהליך טבעי, אך מדאיג. מחלות נובעות לעתים קרובות מאישה עם אנרגיה מעוותת, מעוותת מפני שהגבר הפסיק להיות מאמין ופחד מחטא. זהו תהליך הדדי: הגבר קורס בתחום אחד, האישה באחר.
מדוע הגבר הפסיק להאמין והתאכזב מהדת? תארו לעצמכם בית עם יסודות המתוכננים לשלוש קומות. דייר חמדן בונה חמש, וכל הבית מתחיל להיסדק. משמעות הדבר היא שיש להרוס שתי קומות, או לחזק ולפתח את היסודות והקירות. באופן דומה, המידע ורמת האהבה שהדת נתנה לפני בוא המשיח, מוצו. ציביליזציה המתפתחת במהירות חורגת מגבולות יכולתנו לאהוב. הפוטנציאל הטכני שלנו, התפתחות היכולות והתודעה שלנו, עלו בהרבה על עתודות אהבתנו והמוסר שלנו. המשמעות היא שאו שעלינו לעצור בדחיפות את התפתחות הציוויליזציה, להגביל אותה ולעסוק במוסר ובנפש, או שהבניין הזה יתמוטט. למרבה המזל, רבים המבינים את הבלתי נמנע שבקריסה, מתחילים לעצור, לחשוב פחות על עסקים, עניינים וקריירה, ויותר על הנפש. מגמה כזו נצפית בכל העולם, וזה נורמלי.
אם גבר הפסיק לדאוג לנשמתו, אז האישה צריכה "להרוג" אותו באנרגיה, בדומה לאיך שמחנך רשלן סובל מתלמיד שחונך לא נכון. זהו תהליך ייצור רגיל. כדי שילדים ייוולדו ויהיו בריאים, צריכות להיות להם אמהות טובות ואוהבות. אבל כדי שנשים כאלה יתקיימו, צריך גבר שמאמין בכוחות עליונים ומוכן למות למען אהבה ומשפחתו. לכך נחזור בהכרח ונגיע. אם לא נעשה זאת, לא יהיו לא גברים, לא נשים ולא ילדים.
אישה יכולה "לפגוע" בקלות בבעלה: מספיק שהיא תחשוב עליו רעות, והוא יתחיל "ליפול". אם גבר דואג יותר מדי לאישה, מחניף לה, חושש לפגוע בה ביחסים, משבח אותה כל הזמן וכן הלאה, הוא גורם לה להיות קנאית יותר ויותר. הוא קושר אותה ליחסים, למיניות, לרגעים מסוימים בצורה כזו שכאשר היא מתחילה "להרוג" אותו באותה קנאה, הוא אינו יכול ואינו צריך להגן על עצמו. אנו אחראים על אלה שאנו משחיתים.
לכן, אם גבר משחית את האישה בעצמו, על ידי הגברת קשריה באמצעות דאגה יתרה, יציבות, מבלי לתת לה לחוות חוסר איזון כלשהו, אז ככל שהוא ירצה יותר את רצונותיה, כך היא תשנא אותו יותר, כך היא "תפגע" בו חזק יותר, והוא יחלה וימות.
עם ילד עובדת אותה תכנית. אם אנו מחנכים אותו עם עיוות קטן, מקשרים אותו למשהו (עקרונות, רווחה או רצונות), אז נצטרך לשלם על כך. לפיכך, חינוך ילדים נכון הוא חינוך הרמוני, שקודם כל מניח סדר בנשמה ובתפיסת העולם, ורק אחר כך בכל השאר.
העניין הוא שבמשפחה צריכים להיות שני קטבים: אחד – טוב לב, חום, רגשות חיוביים, והשני – רגשות שליליים. רק כאשר קיימים שני הקטבים, הילד מתפתח בהרמוניה.
במשפחה חד-הורית, שבה האישה לבדה, היא נאלצת למלא את תפקידם של שני ההורים. מאחר שלא תמיד אפשר לחנך בטוב לב ובחיבה, היא הופכת בעיקר ל"צרבר" וממלאת את תפקיד הגבר. קשה לה יותר לשלב את שני התפקידים של אם ואב, כאשר תפקיד האם נדחק יותר ויותר לשוליים, מה שמוביל למצב דומה לזה של בית יתומים.
מדוע לילדים ממשפחות חד הוריות, כלומר מבתים יתומים או כאלה שגודלו על ידי אמהות חד הוריות, יש בעיות? ילד צריך להתפתח בצורה נכונה. כדי להכיר את האלוהי, הוא חייב לחוות אהבה. לשם כך, יש צורך בשני קטבים: אהבה וחום, וכן עונש וקשיחות.
בבית יתומים קיימים רק קשיחות ועונש. בתנאים כאלה, ילדים צריכים לקבל דת, כדי שבאמצעות פנייה לאל העליון ברמה העדינה, יקבלו אהבה. כשהם מקבלים רק עונש, זה מוביל לאסון. עונש ללא אהבה הורג אהבה. בוגרי בתי יתומים – 60% פושעים, 35% מתאבדים, מכורים לסמים וכדומה. זו הסטטיסטיקה.
חייב להיות עקרון זכרי ונקבי. האב – קשוח וצודק, המשפיל את האנושי. והאם – טובה, סלחנית ותומכת, המגבירה. אם האם תתנהג כאב, הילד יהיה מעוכב, מורכב, אומלל וחולה. אם האב יתנהג כאם, יפנק את רצונות הילד – זה יהיה נכה נפש, רשע, נבל, שידרוס את כולם ואת הכל. זו הסיבה שבמשפחות חד-הוריות מתעוררות בעיות אצל ילדים. כדי שאב ואם ייצרו במשפחה עקרון זכרי ונקבי ואמונה בכוחות עליונים, יש לתת אנרגיה של אהבה ובו זמנית להשפיל את האנושי. זה מה שקורה אצל הילד ביחסים נכונים של ההורים. אולם, מכיוון שהאם היא בכל זאת רגשות חיוביים ונתינת אנרגיה, והאב הוא עקרון קשוח וקפדני יותר, הילד נמשך באופן תת-מודע לאם חזק יותר, תלוי בה יותר, והאנרגיה שלה, בהתאם, משפיעה על הילד חזק יותר.
אם חד הורית נאלצת למלא גם תפקיד גברי וגם תפקיד נשי, והיא בשום פנים ואופן לא צריכה לערבב אותם. ברגע שהיא תערבב אותם, הילד "יקרוס", כי יפסיק לראות משהו באמו. לכן, צריך לשחק בצורה ברורה את תפקיד האב ולא לערבב אותו עם תפקיד האם, תוך כדי לימודו להאמין במקור, באלטרואיזם העליון. אז הילד יעמוד בכך ויקבל את משחק התפקידים המתחלף הזה, ויתחנך כרגיל.
אתם לא משערים כמה חזקה האנרגיה של אישה. היא צריכה ללדת ילדים, היא צריכה לחנך אותם. לכן קיבולת האנרגיה של אישה גבוהה יותר, ולכן היא "הורגת" גבר בקלות. בגלל זה גברים הופכים לעיתים קרובות לחלשים, שתיינים, כדי להשפיל, להפחית את היצמדות האישה לחומר ובכך להפחית את התוקפנות שלה. מתברר שאם היא משחררת את הקשר לאידיאלים, מחר הוא פשוט יהפוך לגיבור. אבל כל עוד היא חושבת: "הנה רשע, הנה כזה... איזו אישה על חלל אני, ואיזה גבר הוא", אז הוא, כדי לשרוד, יהיה "סמרטוט".
אם הגבר "סמרטוט" והאישה "גבר", אז הוא צריך לאהוב את הילדים, ללטף אותם, והאם צריכה "להפחיד" אותם. גבר אינו פיזיולוגיה, זו פונקציה. אם לגבר אין צורך להגן, לסכן את חייו וכו', אם אישה מתחילה לקחת על עצמה תפקיד זה, אז קל לקלקל ולהשחית את הגבר. לכן, כאשר אישה אומרת: "הנה, הוא לא רוצה לעבוד, ואני עובדת קשה", ובכן! אז גם אתם תתחילו לחקות אישה חלשה. תגידו שאין כסף עכשיו. תחסכו כסף שהוא לא יידע. תעשו חסכונות, בסופו של דבר. תנו לו לטרוח. כלומר, צריך לחנך אותו, כמו ילד. אולי אם הגבר "סמרטוט", אשתו אשמה בכך. יחד עם זאת, כשהיא מסתכלת עליו ואומרת: "פוי, מה זה", אז הוא נשאר בחיים. כי במצבו הוא משפיל את ההיצמדות לאידיאלים של אשתו, ולמרבה הפלא, מפחית בכך את התוקפנות שלה. גבר פשוט רוצה לשרוד.
מדוע נאמר בתנ"ך: "האישה תירא מבעלה"? פירוש הדבר שהאישה צריכה לכבד את בעלה, יהיה מה שיהיה. מה זה נותן? יהיה אשר יהיה עיוות דין ממנו, כיצד שלא יפגע בה, עליה לשמור על אהבה וכבוד, ואז ה"טיהור" שיגיע דרך הבעל יוביל לכך שהילדים יהיו בריאים. אם האישה לא עומדת ב"טיהור" הזה ומתחילה לדון את בעלה, אז דין בעלה הוא, במישור התת-מודע, דין האב והבורא. כי קיים מישור שבו כל הגברים קשורים זה לזה; הראשוני מסיבה כלשהי אינו מודל באמצעות העיקרון הנשי, אף שבמובן העליון לאבא ולאמא הראשיים יש בהחלט את כל ההיבטים.
אישה שבעת הריונה לא הצליחה להימנע מביקורת כלפי בעלה, יולדת ילד בעל נטיות שטניות, אכזר מאוד. כי האכזריות העליונה נובעת מהיצמדות למישורים עליונים, רוחניות, אידיאלים. היא יולדת ילד עם סכיזופרניה אפשרית, אוטיזם, נכות... כל דבר. זהו מנגנון יסודי. ובתנ"ך יש רק שורה אחת: "האישה תירא מבעלה".
מצד שני, תמיד הייתה קיימת בחברה האנושית תפיסה של יחס אצילי כלפי נשים, ולפגוע או להשפיל אישה נחשב עבור גבר נורמלי לאחד הפשעים הגדולים ביותר. מדוע צריך להיות יחס מכובד ומתפשר כלפי אישה? מכיוון שכל "טיהור" עובר דרך המין השני. אף אחד לא יכול לגרום פגיעה וכאב גדולים יותר מאישה. לפיכך, ה"טיהור" הגדול ביותר יכול לעבור דרך אישה. אם גבר מחונך לפי קוד כבוד נורמלי, הוא יכול לקבל את הכאב מאישה, ואז הוא יציל את נשמתו, יסדר אותה, ויהיו לו ילדים בריאים. היעדר מוסר הוא השמדת אנשים אחרים.
מכיוון שאישה יולדת, עליה להתמקד יותר ברגשות, בעוד גבר צריך להתמקד יותר ברוחניות ובמחשבות. ככל שאישה משכילה יותר, ככל שהיא חושבת יותר וככל שהיא רוחנית יותר, כך סיכוייה ללדת ילד בריא קטנים יותר. כי קשה לה יותר לקבל את קריסת העתיד. לכן, בחיים, מצבים תמיד אילצו אישה להיות פרגמטית, להיות ריאליסטית, היינו, לצאת ממצבים שונים ולא להיאחז בעקרונות או להפר אותם למען הישרדות, למען חיים וכו'. ויש בזה היגיון מסוים.
מנהיג, "לוחץ" – זה תמיד העיקרון הגברי. ובכן, כאשר אישה לוקחת על עצמה תפקידים של גבר, הופכת למנהיגה, פונה לרוחניות, האנרגיה שלה במישורים העדינים משתנה, והיא מתחילה לקבל עקרון גברי. היא מפסיקה ללדת. אין לה ילדים. היא מתחילה "ללחוץ" על כולם. היא הופכת לקשוחה וכן הלאה. כלומר, היא ממלאה תפקידי מנהיג. הגבר הוא המנהיג החיצוני, האישה היא המנהיגה הרגשית והפנימית. מתרחשת הפרדה במנהיגות. ומנהיגות חיצונית, אגרסיה, דיכוי – זהו נושא גברי מובהק. ברגע שאישה הולכת בדרך זו, מתחילה לעסוק בעסקים, אז הכל – פיניטה. עכשיו כל אישה במערב "תנער" כל גבר לפי החוקים שלהם. אז מאיפה יבואו גברים נורמליים?
אישה לא חייבת לוותר לבעלה בכל דבר ולדכא את עצמה. אישה יכולה וצריכה להיות אנוכית, קפריזית, לדרוש מבעלה שידאג לה, שיתן לה כסף וכו'. זה נורמלי. כלומר, אנרגיית הרצונות לא צריכה להיות מדוכאת, אבל הדאגה לטבעה החייתי צריכה להיות מרוסנת. במקרה של ויתור מוחלט על טבעה החייתי, תתרחש השמדה עצמית.
גבר המתקשר עם אישה, צריך להתלהב ממנה ברגשות יפים, ואז מתרחשת טרנספורמציה. אם גבר אינו מביא פרחים, אינו מחמיא, אלא להיפך, מדכא את הרגש הגבוה הזה ומצמצם אותו רק למיניות, נוצר אצלו חסימה באזור הטבור. וככל שאנרגיית המין שלו גבוהה יותר, כך הוא "נקרע" חזק יותר. אז הוא הופך או לאנס או לאין-און, כי לצורך הישרדות, הכוח הפנימי חייב לרדת.
אם הכל מצטמצם אך ורק למעשה מיני, אז גם הילדים סובלים. למשל, אצל זונה, שבאופן עקרוני אין על מה לדבר איתה, האנרגיה כמעט אינה משתנה והולכת לתחום החייתי. מכיוון שהמישורים העדינים אינם נוצרים, והם הכרחיים ליצירת נשמות הילדים, רגשותיהם וגורלם, הרקע האנרגטי והאפשרויות של ילדי הזונה נמוכים. בתנ"ך נאמר: "ילדי זונה מקוללים עד הדור התשיעי".
איך גבר מגיב לאישה? הוא נותן תחושה, סורק את האישה ומקבל חזרה את השתקפות רגשותיו. גבר נותן אנרגיה בשלוש עמדות: חייתית, אנושית ואלוהית. הוא שלח לה, וחוזר רק החייתי. והחזרת האנרגיה החייתית הזו מהאישה קובעת את יחס הגבר אליה. איך נקבעת אצילה? לפי היחס אליה. לכן, באופן מוזר, אישה שנאנסת, היא בעצמה מתכנתת את כולם כך שיגיבו אליה רק ברמה החייתית. וזהו אלימות. הוא רוצה להשכיב אותה, והיא מסרבת, ואז מופעל המנגנון של יחסי חיות יסודיים, שבהם הזכר עולה על הנקבה.
היבטי המידע קודמים לחומריים – זהו הגנוטיפ השדה. אף אישה לא יולדת אי פעם מגבר אחד, גם כשהיא נאמנה לו לחלוטין. כי כל התאהבות שלה היא כבר חותם מידע של אדם אחר בפלזמת האנרגיה שלה, ואין בכך שום דבר נורא. התפתחות האלוהי היא תמיד ניגודים. לכן, מצד אחד, אישה במצב מאוהב מקבלת דרך מערכות יחסים זרימה של מידע חדש, שעליה עדיין לסנן בזמן. מצד שני, אם אישה "נזרקת" על כל גבר, מתרחשת הפרעה בשדה של הילד העתידי.
הנה, נניח, זוג צעיר, שבו מתרחשת התגבשות האנרגיה של הילד העתידי. הם עוד לא ילדו. ברגע זה היא מתאהבת באחר, והאחר הזה במישור העדין מתחיל באופן לא מודע "להרוג" את המתחרה – את הילד העתידי. מתרחשת השמדתו. מתברר שבגידה זוגית לפני התעברות ילדים עלולה להוביל להופעת ילדים חולים. אולם, אם אישה מתאהבת בטירוף בגבר, אם ההערצה שלה חזקה מאוד, אז אם היא לא תסתכל על אף אחד אחר, אם לא תתעורר אצלה משיכה מינית כלשהי לאחר, אז התמקדות מוחלטת בבעל תוביל למות הילד. ובגידות ופלרטוטים נוצרים כאשר קיים חוסר הרמוניה פנימי. לכן, עבור אדם מאמין, עבור אדם שהסיר תלות מכל דבר, יחסים נורמליים יהיו עם בן זוג אחד, אהבה אליו.
תחילה אנו מתמכרים לאהובינו, מתחילים לקנא ולשנוא, ואז משהו דוחף אותנו לבגידה, כי איננו סובלים את תחושת הקנאה. כלומר, החוליה הראשונה היא ההתמכרות לאהוב. יחד עם זאת, לדרוש מהאחר את מה שאנו דורשים מהבריא – זו טעות גדולה.
אם לאישה יש ריכוז גדול על גורל מוצלח, אז אם הבעל יעשה את אשתו מאושרת, הוא "יהרוג" את נשמתה, את ילדיה ואת עצמו. לכן, גבר חייב להיות עני ליד אישה כזו. כלומר, אם אישה אינה יכולה לקבל אובדן כסף, אינה יכולה לקבל השפלה או תנאי חיים קשים והיא כל הזמן לא מרוצה מהגורל, למשל, מקללים אותה, אז לבעלה אין זכות להיות עשיר, בנה לא צריך לרצות לעבוד. התוכנית פשוטה מאוד. ככל שאנו נעלבים יותר מהגורל, כך פחות לאנשים סביבנו יש זכות להיות מאושרים, ליהנות מיציבות וכו'.
ובכן, חינוך אדם אחר הוא תמיד אהבה וכאב. בלי כאב אין שינויים. אם אנו נמנעים מכאב, אז לא נוכל יותר לחנך אדם אחר ואת עצמנו. התבוננו בעצמכם במצב רגיל. אם אינכם יודעים להיות כנים בו ברגשות, ולאו דווקא במילים, אז סימן שיש לכם כבר בעיות.
