הסוד החבוי מאחורי החומר. מבוא
להלן אנו מציעים לקורא דרך מסוימת לתפיסה וראיית העולם, הן הגשמי והן העדין. הסרט "הסוד החבוי מאחורי החומר" ביוטיוב מאשר ומבסס מדעית את מציאות קיומם של עולמות אחרים שתיארנו ואת שיטות השליטה בתודעה.
בצבע כחול מסומנים טקסטים שהם תוצאה של יצירה משותפת של מחבר האתר והבינה המלאכותית. בלחיצה על התמונות תגיעו לגלריית תמונות נוספת עם תיאור נוסף.
מבוא לעולם המסתורין שמעבר לחומר
קורא יקר, אנו מזמינים אותך לצלול לעולם של מסתורין, נסתר ובלתי נתפס עדיין. עולם זה מרתק, עוצמתי ואמיתי הרבה יותר ממה שרוב האנשים יכולים לדמיין. רואה נסתרות, המתבונן בהילה של אדם אחר (שאינו אדם, חיה וכו'), רואה תנועות אנרגטיות עוצמתיות, מבנים, צורות וצבעים מרתקים, המתבטאים בתוך הגוף הפיזי ומסביבו. ביטויים אלו אינם נראים בעיניים פיזיות, כפי שחלקם עלולים לחשוב, אלא באמצעות בלוטת האצטרובל – "העין השלישית" שלנובלוטת האצטרובל ממוקמת במרכז המוח שלנו ומאפשרת לתודעת האדם לעבור מהמציאות הארבע-ממדית שלנו לעולם שמעבר. זהו האיבר הצורך אנרגיה רבה ביותר באדם. בתקופת ההפעלה שלה, בלוטת האצטרובל צוברת על עצמה עד 30% מכלל האנרגיה, ויוצרת סביבה שדה אנרגטי ערבולית בלתי חדיר להגנה. זה נחוץ כדי להבטיח פעולה תקינה, כדי שכוחות חיצוניים לא ישפיעו עליה.
בתוך בלוטת האצטרובל מלאה מים מובנים מיוחדים, שהם מאגר ושומר מידע מצוין. הקירות הפנימיים של הבלוטה בעלי מבנה דומה לעינינו, עם רשתיות וקנים. גזעי עצבים יוצאים מבלוטת האצטרובל בשני כיוונים: קדימה בין הגבות ולאזור שבו עמוד השדרה מתחבר לגולגולת. מבנה זה אנו מכנים "העין השלישית".
בנוסף, בלוטת האצטרובל אחראית על חלומותינו ועל העולם שאנו רואים בהם..
מבנה אנרגטי זה מורכב בעיקרו משני רכיבים ומשחק תפקיד מפתח באינטראקציה שלנו עם העולם הסובב ומצבנו הפנימי. אלה הם:
- גופים אנרגטיים, המהווים מרכזי מרחבים וחליפת חלל אישית חוץ-גופית של גוף-נשמה בתוכם;
- ערוצים אנרגטיים, המשמשים כמרכזי מעברים בין מרחבים וחליפות חלל אלו.
חלק מהקוראים אולי יתהו מדוע מוצעים להם מילים וביטויים חדשים שטרם הכירו, משפטים ארוכים ועמוסים במשמעות עמוקה, וכו'. על כך הייתי רוצה לומר מיד את הדברים הבאים.
אחד המדעים החשובים ביותר בעולם הוא הבלשנות, רק שהיא עדיין לא מבינה זאת. אין דבר חשוב יותר משפה, שכן היא מהווה חוליה מקשרת בין האדם לעולם העדין. בתהליכים כמו למידה, יצירה, חשיבה, הרגשה, השפה שבה תת-המודע שלנו מדבר איתנו – וזה בראש ובראשונה המילים הנפוצות ביותר במחשבות או בדיבור – קובעת במידה רבה את מהלך ותוצאת תהליכים אלו. ואפילו העיצוב החיצוני של תוצאות כל פעילות משחק תפקיד עקרוני: רגעים עדינים, שלמענם, למעשה, הוקמה כל המערכת, יכולים להיות מועברים רק בשפה הולמת, וכל ניסיון לבטא אותם בניב גס יותר נכשל באופן בלתי נמנע. יצירות פילוסופיות, מדעיות ואמנותיות רבות גדושות בשאיפה להעביר מחשבה או תחושה מבלי למצוא את השפה המתאימה, דבר הגורם נזק רב לאנושות צמאת ההבנה.
השימוש בשפה, בין אם ניסוחים חיוביים או ביטויים גסים, משפיע באופן מהותי על תפיסת המציאות והחשיבה שלנו. אנשים המעדיפים שפה חיובית, תופסים לעיתים קרובות את העולם בשמחה ופתיחות רבה יותר; ביטויים כגון "אני יכול לעשות זאת" במקום "אני לא יכול" תורמים לחשיבה קונסטרוקטיבית יותר ומגבירים את הביטחון העצמי. לעומת זאת, שימוש תכוף בקללות מגביל את אוצר המילים, מה שמצמצם משמעותית את אופקי החשיבה. אם כבר מקללים, יש לעשות זאת בזמן הנכון, ברגע המתאים ובהקשר המתאים — בשדה הקרב (במריבה מילולית), שם זה יכול להועיל.
אחרת, קללות מחליפות מילים רבות בביטויים פרימיטיביים, מה שמוביל ל"הדבקה" של המישור המנטלי ולהפחתת הגמישות הקוגניטיבית. כתוצאה מכך, היכולת לתפוס ולנתח את העולם הסובב עלולה להידרדר באופן ניכר, מה שמדגיש את החשיבות לא רק של בחירת מילים המעשירות את המרחב הפנימי שלנו ותורמות להבנה עמוקה יותר של החיים, אלא גם של המחשבות עצמן שאנו יוצרים בעזרתן.
מצדי אני רוצה להזהיר את הקורא אם יגלה סתירות וחוסר הסכמה עם מידע קודם שידוע לו על מספר הצ'אקרות והגופים באדם. אוריס טוען שישנן 12 צ'אקרותתודעה קולקטיבית של אישיות הצ'אקרה (היבט הנשמה) – אחד מ-144 הסוגים העיקריים של צורות מימוש היבטי היצירה הקוסמית – בסך הכל יכולות להיות 144 נשמות, ייתכן שאחת מהן או כמה מהן יהיו הקליפות (גופים) שלנו לאחר המוות. זה תלוי באיזו מבין 144 הנשמות הקדיש האדם את מירב תשומת הלב במהלך חייו., שניתן לבחון ברמות שונות. עם זאת, רבות מרמות אלו בעלות מאפיינים דומים, ולשם נוחות ההבנה והתרגול הן משולבות לעיתים קרובות לקטגוריות קלות יותר לתפיסה. בעבודותיו של אוריס, כמו גם בספריו של אבשלום פודבודני, מתוארים בפירוט רמות אלו והיבטיהן הייחודיים, מה שמאפשר לקורא להבין לעומק את מבנה הצ'אקרות והשפעתן על האנרגיה האנושית.
ערוצים (צ'אקרות) וגופים עדינים
גופי האדם מקושרים זה לזה באמצעות ערוצים שונים, שהעיקריים שבהם הם הצ'אקרות. מבחינה תפקודית, הצ'אקרות מיועדות להעביר זרמים אינפורמטיביים-אנרגטיים שונים דרך האדם: מאגרגור לעולם החיצוני ובחזרה. כל צ'אקרה מסוגלת להעביר דרכה מגוון רחב מאוד של זרמים, הן גבוהים והן נמוכים, ולכן יש לה השלכות משלה על כל אחד משבעת הגופים ה"פיזיים" העדינים העיקריים. לפיכך, אם נדמיין את הגופים ממוקמים אופקית, כל אחד על רצועת התדרים שלו של רעידות אופייניות, הרי שהצ'אקרות הן, להיפך, ערוצים אנכיים, שכל אחד מהם עובר דרך כל גוף, אך בעל רטט ספציפי, כלומר צליל עילי אופייני לצ'אקרה, המורגש בכל גוף, אך מעט אחרת.
לאדם שבעה גופים ידועים ונחקרים היטב: פיזי, אתרי, אסטרלי וכו', שמתוכם רק הפיזי ניתן לצפייה. נתבונן כרגע רק בגוף האסטרלי, האחראי על הנפש וחיי הרגש והשייך לגופים העדינים, כלומר לעולם העדין. נניח שאדם חלה בגוף האסטרלי, נאמר, החלה דיכאון. כתוצאה מהדיכאון ירד טונוס כוחות ההגנה, וחיידק פתוגני, שתמיד נמצא בכמות מסוימת בגוף, התרבה ללא שליטה.
דוגמה נוספת: אדם חלה בדלקת ריאות. במקרה זה, הסיבה החומרית האחרונה למחלה הייתה פעילות לקויה של לימפוציטים. הסיבה לירידה בפעילות זו כבר הייתה נעוצה במחלת הגוף האסטרלי (העדין). מטבע הדברים, גם לחיידקים וגם ללימפוציטים של העולם הפיזי יש התאמות (אנלוגיות) בעולם העדין, ביניהם קיימים חוקי אינטראקציה מסוימים (פרטים נוספים בנושא מחלות שבעת הגופים).
הקשרים האינפורמטיביים-אנרגטיים החזקים ביותר קיימים בין גופים סמוכים, למשל, פיזי ואתרי, או בין אתרי ואסטרלי: אולם קשרים מסוימים קיימים בין כל זוג גופים, אפילו בין פיזי ואטמני, אך ככל שהגופים רחוקים יותר זה מזה, כך ערוצי הקשר ביניהם דקים יותר, והפעלתם מצליחה רק במקרים יוצאי דופן (ריפוי רוחני). עם זאת, קשרים ישירים בין גופים, כגון פיזי ואסטרלי, וכן אתרי ומנטלי, חזקים מספיק וניתנים לשליטה מודעת: לכך, בין היתר, מלמדות טכניקות יוגה מסוימות. להשלמת ההבנה יש להוסיף כי לכל מזל אסטרולוגי מתאימה המדיטציה הדומיננטית (האהובה) שלו של חילופי מידע-אנרגיה בין הגופים (איור משמאל).
מנקודת מבט של אגרגור קרמתי, עבודתו העיקרית של האדם היא חיי היום-יום שלו, והכלים העיקריים שניתנו לו לעזרה הם כל גופיו: הפיזי, האתרי, האסטרלי, המנטלי, הסיבתי, הבודהי והאטמני. בין גופים אלו קיימים קשרים מגוונים (אנכיים), אך עם זאת הם חיים, אם אפשר לומר כך, כל אחד את חייו שלו, כלומר במידה רבה הם אוטונומיים, ולעיתים קרובות אינם מתואמים, מה שהאדם חווה בקושי רב.
בכלל, מדע האדם כמכלול שלם לא היה קיים, אך הנקודה הושגה. בספר הכתוב ארון הברית, המשתרע על כ-300 עמודים עם איורים מבית AI, מוצג תיאור מלא של המבנה העיקרי של היקום. יצירה זו הייתה הצעד הראשון לקראת יצירת מדע השלם המאוחד. באתר זה מוצג מידע צנוע למדי על מבנה, תפקודי וקשרי הגופים העדינים, אשר משלימים את תוכן הספר ומסייעים להבין טוב יותר את המושגים המוצגים. לכן, המחבר מבקש מהקורא לתפוס את התיאורים שלהלן (אשר, כמובן, אינם שלמים ועשויים להיות שגויים במינונים מינימליים) כהתרשמויות ראשוניות של מטייל שחצה את כדור הארץ בעשרים יום, אך לא כאטלס גאוגרפי מפורט.
לכן, לשם הבנה כללית, אנו מביאים תיאור תפעולי בלבד של הגופים, כלומר הגדרת מצבים שבהם הגוף המתאים מודגש במיוחד.
תיאור קצר של גופי האדם
הגוף הפיזי הוא נושא המחקר עבור רופאים, מורים לחינוך גופני, מאמני ספורט, מתרגלי האטה יוגה, מומחי תזונה ואורח חיים בריא.
הגוף האתרי – זוהי מטריצת אנרגיה, לפיה נבנה הגוף הפיזי, למשל, איך ילד גדל או פצע מחלים. עם הגוף האתרי קשורה האנרגטיקה הגסה ביותר של האדם, המנורמלת (או מופרת) על ידי מזון, אינטראקציה עם יסודות ויחסים מיניים. מצב הגוף האתרי קובע את חיוניות האדם ואת חסינותו; הוא נמצא במרכז תשומת הלב של רופאים לאחר ניתוח מוצלח או משבר שחולה עבר – מהמצב שלו תלויה ישירות מהירות הריפוי של הגוף הפיזי ויכולתו להילחם בזיהומים – חיצוניים או פנימיים. אדם עם גוף אתרי חזק שופע בריאות, יכול לסבול קור בקלות ולצלול לחור בקרח ללא מאמץ מיוחד. לעומת זאת, אדם עם גוף אתרי חלש יוצר רושם של אדם מדוכא, מוזנח, ואומלל באופן כללי. אינסטינקטיבית רוצים לחמם אותו, להאכיל אותו, לתת לו מחסה ללילה וקצת כסף להמשך חייו.
הגוף האסטרלי קשור לתחום הרגשי של חיי האדם. אהבה, שנאה, חושניות וכל רגש אחר המציף את האדם, הם אינדיקטורים לחיים פעילים של הגוף האסטרלי, שהוא באופן כללי הרבה יותר נייד מהאתרי (בהתאמה, הגוף המנטלי נייד יותר מהאסטרלי וכן הלאה). אדם עם גוף אסטרלי חזק מרגש בקלות את הסובבים אותו, ומעורר בהם מגוון רגשות (לעתים קרובות לא בדיוק את אלה שהוא מתכוון אליהם), ומתרגש בעצמו ביתר קלות. עם זאת, אין לחשוב שניתן להזין את הגוף האתרי באנרגיות של הגוף האסטרלי. זה לא כך. וגם הביטויים הסוערים והרגשיים ביותר של הזדהות עם אדם רעב פיזית מועילים במעט. אדם בעל גוף אסטרלי חזק אך בלתי נשלט, כלומר לא מתורבת, מעורר רגשות מעורבים, גם כשהוא על במה תיאטרונית. בחיי היומיום הוא לרוב בלתי נסבל. אם כי, מצד שני, הוא יכול לשמש מקור אנרגיה למגוון ערפדים הניזונים מאנרגיית רגשות של אחרים.
לקטגוריה האחרונה נמנים לעיתים קרובות אנשים עם גוף אסטרלי מפותח באופן לקוי. הם יוצרים רושם של אנשים קרים, אדישים ובלתי ניתנים לחדירה. אכן, מקרים של חוויות רגשיות עזות נדירים אצלם, וקל וחומר אמפתיה שטחית, אם כי, זה כשלעצמו כלל לא מעיד על רמה מוסרית או רוחנית נמוכה. העניין הוא שהגוף האסטרלי קשור דווקא לרגשות שטחיים. זו, למשל, התאהבות, אך לא אהבה נשגבת או עמוקה, שהיא תנודות של גופים גבוהים יותר.
הגוף המנטלי קשור לשכל, למוח במובנו הרגיל (השילוב) של המילה ובהתאם, לתמונה המנטלית של העולם אצל האדם. לראשונה, התרבות של המאה ה-20 פונה אל הגוף המנטלי של האדם. גוף זה מטופח ומחונך מינקות ועד המוות: "היה הגיוני", "עשה כך וכך בגלל זה וזה". לאדם בעל גוף מנטלי חלש אין מה לחפש בחברה המודרנית: "עדיף שלא היית נולד בכלל לעולם הזה!" – כך אומר לו התת-מודע החברתי בחסד ובדרבון – "אז עדיף שתקשיב ותבצע במדויק מה שאומרים לך דודים חכמים".
להיפך, אדם בעל גוף מנטלי חזק, גם אם אינו גמיש במיוחד, מרגיש טוב ונוח בחברה. הוא יכול בקלות להכריע את בן שיחו בוויכוחים ובהגיון שלו, תוך שימוש בהם לא ככלי להבנת העולם, אלא ככלי נשק, ולעתים קרובות הוא מאוד מרוצה מעצמו לאחר מכן. עם זאת, גוף מנטלי חזק משמעו דווקא היכולת לשלב שיקולים שונים. הוא אינו מאפשר עלייה כלפי מעלה. תפקידיו שונים במקצת. הם מאופיינים יותר במושגים "הבנה", "בנייה" ו"ניהול".
הגוף הסיבתי מהווה עניין מיוחד עבור מגידי עתידות, שכן בו מוצפנת הקארמה הצפופה של האדם – אירועים קונקרטיים בחייו החיצוניים וחוויות פנימיות ברורות. כאשר על פניו של אדם "מופיע חותם המוות", כפי שלעיתים נאמר, פירוש הדבר שהרואה את ה"חותם" למעשה התבונן ופירש את הסימן המתאים על הגוף הסיבתי. הגוף הסיבתי לפעמים פעיל מאוד ומופגן. ואז לגבי אדם זה, הסביבה מפתחת כל מיני תחושות מוקדמות, תחושות של אירועים עתידיים וכן הלאה. אדם בעל גוף סיבתי חזק הוא טרף קל לפסיכואנליטיקאי, שכן הוא חי במידה רבה תחת השפעת אירועים קונקרטיים מעברו, וכאשר חופרים בהם ומוציאים אותם לתודעה יחד עם הפרשנות התת-מודעת, האנליטיקאי יכול לתקן ולנרמל את זרמי האנרגיה, ולהפנות אותם למסלולם הטבעי. הוא יאמר, למשל: – "לשחרר את הליבידו מעול הקיבוע האינפנטילי". לעומת זאת, אצל אדם בעל גוף סיבתי חלש כמעט ואין תחושות מוקדמות, חלומות נבואיים וכדומה. אך מצד שני, הוא קשור באופן חלש לעברו, שאינו רודף אותו בזנבות כבדים וארוכים, אלא, להיפך, נשכח במהירות בזרם האירועים הנוכחי, שגם הוא נתפס על ידי האדם כלא משמעותי במיוחד, לא משנה עד כמה האירועים מודגשים בגופיו המנטליים או האסטרליים.
תמיד יש להבחין בין גוף חזק לבין גוף חזק הנשלט על ידי רצונו ותודעתו של האדם. לדוגמה, במקרה זה, גוף סיבתי חזק אך נשלט בצורה גרועה יוצר אדם מסוג המכשפה-מגידת עתידות או המכשף-מניפולטור, שסביבם "קורה" כל הזמן משהו (כלומר, זרמים של קארמה צפופה מסתחררים) והם ללא ספק משפיעים על גורלות אחרים, אך אופי השפעה זו ותוצאותיה אינם תמיד נשלטים על ידם, במיוחד ביחס לעצמם. גוף סיבתי חזק ונשלט יוצר קוסם-כהן או כומר. אנשים כאלה רואים בבירור את העתיד הקרוב של המישור הצפוף ומשפיעים עליו באופן ישיר, אך בגבולות הגיוניים. כלומר, מבלי לגרום לשיבוש חזק של זרם הקארמה הצפוף. עם זאת, חולשת הגוף הסיבתי (וכתוצאה מכך ראייה לקויה של קארמה צפופה) אינה מעידה תמיד על כוח מימוש קטן או רוחניות נמוכה — חלק מהקוסמים עובדים ברמה הבאה.
הגוף הבודהי מכיל מידע הקשור לקארמה העדינה, כלומר לעלילות הראשיות שלפיהן מתפתחים אירועים צפופים. הגוף הבודהי מעניין במיוחד עבור מחנכים, מורים רוחניים ופסיכולוגים, השואפים לשנות מבנים נפשיים יסודיים באדם ועלילות חיים מתאימות, הקשורות קשר הדוק לעמדות חייו העיקריות, לאתיקה שלו ולדרכי תפיסת עולמו הספציפיות.
סביב אדם בעל גוף בודהי חזק נוצר מתח אקזיסטנציאלי-פסיכולוגי אופייני, שבו הסובבים אותו מאבדים את הגנותיהם הרגילות ומתחילים לדבר בכנות על מה שמטריד אותם ביותר, אך הם אינם דנים באירועים ובעיות קונקרטיות (גוף סיבתי), אלא בקשיים הפסיכולוגיים שלהם, בעמדות חיים מפוקפקות, בבעיות התפתחותם הכללית וכן הלאה – בקיצור, כל מה שניתן לכנות מתודולוגיית דרך החיים – חיצונית ופנימית. מפגשים עם אדם כזה יכולים לשנות באופן משמעותי את החיים, אך השבירה, הקודמת לשינוי כזה, תהיה משמעותית, וסביר להניח שתלווה בשינוי חזק באופי ובתפיסת העולם. אולם, למסלולו של אדם בעל גוף בודהי חזק נקלטים לרוב אנשים שכבר נמצאים במצב משבר עמוק. האם הוא יעזור להם לצאת ממנו או יחמיר אותו, תלוי ברמת השליטה בגוף זה, שאינה אפשרית ללא עזרה ישירה של אגרגור גבוה. אדם כזה יכול לראות היטב את הקארמה העדינה, והרקע הפסיכולוגי של הסובבים אותו גלוי לו לרוב ככף יד – הכל, למעט בעיותיהם הרוחניות הספציפיות.
להיפך, אדם בעל גוף בודהי חלש אינו מבין כלל מדוע כל המהומה הזו סביב הפסיכולוגיה כולה, שהיא עבורו כמו קריאה בכף יד עבור אתאיסט ותיק. עמדות חייו אינן משמעותיות לו במיוחד, והוא אינו מרגיש שחייו במישור הצפוף הם התממשות (התגלמות) של עלילות מסוימות שיש להן עליו כוח גורלי, אך ממנו הוא בכל זאת רוצה לחמוק בדרך נס כלשהו. אופיו אינו מפריע לו, והוא אינו מרגיש את כוחו עליו ועל נסיבותיו, וגם לא את הצורך לשנות משהו בעצמו ובתפיסת עולמו. אופיים של הסובבים אותו ועלילות חייהם העתידיות אינם נראים לו היטב, אך שוב, זה לא תמיד סימן לרמה רוחנית נמוכה.
הגוף האטמני הוא קליפת ה"אני" העליון, האטמן, או המוחלט באדם. בגוף האטמני מוצפנת משימתו, או מטרתו העיקרית של האדם בחיים אלו, הקובעת (במסגרת המציאות הסובבת – עדינה וצפופה) את העלילות העיקריות הרשומות בגוף הבודהי. עם הגוף האטמני קשורים אידיאלים עליונים ועמדות חיים דתיות ופילוסופיות-מופשטות יסודיות של האדם, דרך התקשרותו המיוחדת עם אלוהים (דתיות במובן האינטימי ביותר של המילה) והשקפת עולמו הייחודית לו בלבד, כלומר דרך תפיסת העולם בכללותו.
אדם בעל גוף אטמני חזק חש באופן ברור (לפחות כלפי עצמו, אך לעתים קרובות גם כלפי אחרים) ניצוץ אלוהי בתוכו, או את קשרו הישיר עם אלוהים, ובקשר זה הוא רואה את תוכן חייו העיקרי. ברמה גבוהה הוא משתדל לקרב את עדתו לאלוהיו (או ליתר דיוק לערוץ הקשר איתו). עבור אדם כזה לא מובן איך אפשר לחיות ללא אלוהים ולשאוף למשהו מלבד האל. אולם, הקשר עם המוחלט יכול להתקיים בדרכים שונות, למשל, דרך אהבה, ידע, עבודה וכדומה, המובנות מבחינה דתית. ואז אדם כזה מבטא מילים אלו כאילו באות גדולה. באופן כללי, גוף אטמני חזק אינו בהכרח מעיד על התפתחות רוחנית. אם הוא בלתי נשלט, האדם עלול להתרוצץ באופן כאוטי בזרמים דתיים, לדבר רק על אלוהים או על עניינים נשגבים למדי, אך להביא לעולם רק כאוס, קנאות וחילול הרעיון הדתי. עם זאת, שליטה מודעת בגוף האטמני ניתנת להשגה רק באופן חלקי ודורשת עזרה ישירה מאגרגור קרמתי. רק אז יכול אדם להפוך למורה רוחני אמיתי.
חולשת הגוף האטמני מביאה לאדישות לדת, לפחות בצורתה המודעת לאדם: תפילות, מדיטציות גבוהות ושיחות על נושאים מופשטים-דתיים-פילוסופיים, ככל הנראה לא ימשכו אותו לאורך זמן, ומה שאנשים אחרים עושים בכנסייה, לא תמיד ברור לו (למעט רגעים של קיבוץ נדבות). עם זאת, גם אדם זה לא צריך להיות מואשם בחוסר רוחניות. רוחניות פירושה ללכת בתוכנית האבולוציונית האישית, שנקבעה על ידי האגרגור הקרמתי של האדם. ותוכנית זו בהחלט יכולה לכלול עבודה בעיקר עם גוף אחד או שניים, בעוד שהשאר נחשבים רדומים. ולפעמים נשמות גבוהות מאוד עם תוכנית אחראית ביותר מתגלמות עם גופים עליונים מדוכאים באופן מלאכותי. עבורן, התגלמות זו היא כמו ירידה לגיהינום, שם ניתנת להן משימה מוגדרת במציאותן הפנימית, ייתכן שאין לה קשר ישיר לרוחניות, אך למרות זאת, היא ממלאת תפקיד חשוב באבולוציית האדם.