תחילת ההיסטוריה והגעתם של אורחים בלתי קרואים
לפני כשני מיליון שנים, בסוף תקופת המיוקןתקופת המיוקן, מיוקן (מיוונית עתיקה - חדש, מודרני). היא מכסה את פרק הזמן מסיום תקופת האוליגוקן לפני 23.04 מיליון שנים ועד תחילת הפליוקן לפני 5.333 מיליון שנים. בתקופת המיוקן, אקלים כדור הארץ המשיך להיות קר ויבש יותר.
מקור: © ויקיפדיה., אורחים בלתי קרואים הגיעו מהחלל לטנדם המאוחד של שני כוכבי לכת — כדור הארץ ומאדים. אלה היו אנשי הגזע האדום (אינדיאנים אמריקאים הם צאצאים ישירים של עם זה). הם הגיעו למערכת השמש הארצית שלנו מקבוצת הכוכבים אריה. אולם, האדומים לא היו לבדם. איתם הייתה גם גזע רב עוצמה של לא-הומנואידים, או דרקונים. סביר להניח שהם אלה שהביאו את האדומים לכאן. שני הגזעים המאוחדים התבססו במהירות על כוכב הלכת אסטרה, שמסלולו עבר פעם בין מאדים לצדק. כיום, במקום מסלול זה נמצא חגורת אסטרואידים. מכוכב לכת זה, החלו יצורי הנחש את התקפתם על הטנדם. במהלך משא ומתן כלשהו (הדבר רק נרמז בוודות הסודיות), הם לא בזבזו זמן וממש קדחו לתוך כדור הארץ כדי לבנות את בסיסיהם לטווח ארוך. ברור שתושבי הטנדם לא קיבלו את תנאי הנחשונים, ולכן הלא-הומנואידים תקפו את מאדים. כל הימים הרדודים בו התאדו, ולא יכול היה להיות דיבור על הצלת כוכב הלכת.
קונפליקט, הרס אסטרה ותוצאותיו
במאמץ אדיר, ובעזרת המטרופולין, התוקפנות הכוכבית נעצרה. עם זאת, הדבר דרש את השמדת כוכב הלכת אסטרה. לא הייתה ברירה אחרת, שכן יצורי הנחש לא היו על פני השטח, אלא עמוק בתוך אסטרה. שברים מכוכב לכת זה התרסקו עד מהרה על מאדים ועל כדור הארץ. מאדים תפס שני אסטרואידים בשדה הכבידה שלו. בני האדם הצליחו להסיט חלק מההריסות מאסטרה שנהרסה, אך בהחלט לא את כולן. כמה עשרות מטאוריטים גדולים עדיין נפלו על כוכב הלכת שלנו.
ההתנגשות של אסטרואיד ענק, שהתרסק אל מימי האוקיינוס ההודי, התבררה כקטסטרופלית. פגיעתו הרסה את יבשת הגזע החום — למוריה האלוהית והבהירה (במקום זה נמצאת כיום אנטארקטיקה). לפי הוודות הטמיליות, כ-300 מיליון למורים נספו (חלקם, אגב, ניצלו והפכו לאוכלוסייה הראשונה של הודו).
אבל האסון הנורא ביותר עבור כדור הארץ היה סטיית הקטבים שלו. נפילת האסטרואיד על כדור הארץ, שסבב סביב צירו, יצרה טלטלה תקופתית. התרחש שינוי אקלים חד, והחלה תקופת קירור. כדור הארץ התנדנד לפי אותם חוקי תנועה כמו סביבון אם מפילים עליו משהו כבד. מצב יציב השתנה לבלתי יציב. בזמנים כאלה, מאות הרי געש החלו לפעול, טייפונים שאגו מעל פני כדור הארץ, והטמפרטורה הנמוכה ממילא ירדה עוד יותר.
בניית הירח ושינויים על כדור הארץ
אוריאנים בעלי ידע רב ייצבו חלקית את האקלים באמצעות טכניקות קסם. עדיין באוריאנה – היפרבוריאה צמחו ערמונים ופרחו מגנוליות. אבל סביב נווה המדבר הזה השתוללו הוריקנים וכפור עז. היה צורך למצוא מוצא כלשהו. והוא נמצא.
החלה בנייתו של לוויין מלאכותי ענק ליד כוכב הלכת – הירח. ייתכן שמעבר למאמציהם העצמיים במשימה קשה זו, אבותינו, הארים (ישות חדשה שנוצרה מהאוריאנים), והאטלנטים נעזרו במטרופולין. כשמיליון וחצי שנים עברו מאז השלמת בניית המאור הלילי. הוא נבנה באמצעות טכנולוגיית טלפורטציה וטלקינזיס.
מאסות אדירות של קרום כדור הארץ וחלק מהמעטפת שהתקררה שלו, הושקעו בבניית מעטפת הלוויין, שכן הירח מבפנים מורכב מחומר מהכוכב אסטרה שנהרס. יתר על כן, הוא גם חצי ריק.
נפח עצום של אדמה (עד המעטפת) נחצב מקרקעית החלקים המזרחיים והדרומיים של האוקיינוס השקט והאוקיינוס ההודי. נפח קטן יותר של קרום כדור הארץ נלקח מהאזורים הצפוניים. כך יצא שיבשת מו (Mu) הנרחבת והמישורית בעיקרה (שבה חיה אז אומה חדשה של אדומי עור) נמצאה חפורה מכל עבריה. יבשת זו, או ארץ "מו", נקראת בפולקלור העתיק של הסינים ותושבי דרום מזרח אסיה בשם פאסיפידה. היא שכנה באוקיינוס השקט בין יבשת אמריקה ליבשת אפריקה.
מניעי הלא-הומנואידים והשלכותיהם על אטלנטיס
הגזע האדום שהגיע לאחרונה לא היה מרושע. בחלל (לפי טקסטים עתיקים), קיים חוק שלפיו, במקרה של איום על ציוויליזציה הומנואידית מצד ציוויליזציה לא-הומנואידית, כל ההומנואידים מתאחדים. ואז התוקף עלול למצוא את עצמו בצרות. בנוסף, חוק הקארמה של משוב נכנס לפעולה.
לכן הלא-הומנואידים הסוו את פלישתם הראשונה כהסכם ברית עם ההומנואידים של העם האדום. ואת המעשה השני של כיבושם החלו לבצע באמצעות מניפולציה של האליטה באטלנטיס.
איזו מסקנה ניתן להסיק מכל האמור לעיל? פשוטה ועצובה: כוכב הלכת שלנו נדבק על ידי גזע עוין. אי אפשר היה להשמיד את כדור הארץ כמו את אסטרה. כעת, חיים עלינו, במקביל אלינו, ציוויליזציה לא-הומנואידית של משחיתים מובהקים, יצורים קוסמיים שמעולם לא הגיעו למאקרו-אבולוציה, אך יחד עם זאת שמרו על הידע העתיק שלהם, המאפשר להם לנוע בקוסמוס ולבנות ערים תת-קרקעיות ללא מאמץ רב. אישורים לתיאוריה זו ניתן למצוא במקורות רבים, כולל עבודותיו של אריך פון דניקן ונאומיו של דייוויד אייק, הזמינים, למשל, ביוטיוב.
מזמן בניית הירח ועד לפני כ-38,000 שנים, הכל היה תקין. אף גזע לא התנגש זה בזה ולא הפריע.
לפי אפלטון, בראש חברת רוסים-אוריאנים (פראופיאנים) עמדו באותה תקופה האישים המפותחים ביותר מבחינה רוחנית. הוא מכנה אותם פילוסופים. סביר להניח שהיו אלה כהנים – אשפי אזוטריקה ומקצוענים במדעים שונים. את המדרגה השנייה בחברה תפסו מנהלים או לוחמים. במונחים מודרניים – מנהלנים. במדרגה השלישית נשארו כל העובדים. בעת העתיקה, לא היה מעמד רביעי לא אצל האוריאנים-רוסים ולא אצל הרוסים-אנטים (או לפי התעתיק היווני – אטלנטים).
מלחמה ומערכת קאסטות
באופן מוזר, באותה תקופה לא היו בחברה פסיכופתים (שודרים) ולא סוטים מינית (טמאים). שני הסוגים הללו נשללו לחלוטין. את הראשונים ניסו להעלות לרמה הרוחנית של העובדים באמצעות חינוך. את האחרונים השמידו ללא רחם. הקסם של האנטים היה חלש יותר מזה של האוריאנים, ויצורי הנחש הצליחו לעבור דרך שכבת ההגנה המנטלית של כמה מכהני אטלנטיס, והחדירו בהם מחשבות על שינוי החוק הנוכחי בדבר השמדת המתנוונים שלהם.
שם הכל התחיל. התהליך כולו נמשך כ-300 שנה. תחילה החלו לגרש סוטים ופסיכופתים ליבשות: לאפריקה, אירופה ואמריקה. אחר כך החלו לשלוח לשם גם את השודרים שלהם בעקבות הטמאים. בקיצור, את כל מי שלא עבר את החניכה הראשונה... ככה היה יותר פשוט! להרחיק אותם ולשכוח. אבל שודרים אינם טמאים. עם הנטייה המינית שלהם הכל בסדר. כך הם הפכו לאלים בקרב הניאנדרטלים והפיטקנתרופוסים (תמונה משמאל) שחיו שם. הסוטים מינית, בינתיים, החלו להתערבב גנטית עם חצי-קופים, וליצור את שושלותיהם ההיברידיות.
הטרגדיה הייתה שחלק מהטמאים שלהם, האטלנטים החלו להשאיר במטרופולין. על אנשים אלה הוטלו העבודות הקשות ביותר. הם עבדו בבניית ארמונות, תעלות, עבדו תחת פיקוח בתחום החקלאות וכדומה. מהם נולד מאוחר יותר מוסד העבדות העולמי.
השודרים, שקיבלו ידע עליון מ"מישהו לא ידוע", פרצו מהר מאוד למנופי השליטה על האימפריה כולה. ומישהו פינה להם את הדרך, בעיקר בסתר. כתוצאה מכך, האתנוס של אטלנטיס איבד את הדבר החשוב ביותר – את ההגנה הפסיכו-אזוטרית שלו. במקום הכהונה הסולארית הבהירה, על החברה האטלנטית שלטו כהני סת, משרתי האגרגור של הניוון וההתדרדרות.
פרצה מלחמה בין האימפריות. האנטים יצאו למלחמה נגד עם האימפריה הצפונית, מצייתים לפקודות הטלפתיות החזקות של כוהני השודרה שלהם. באותה מלחמה נעשה שימוש בכל סוגי הנשק. אמא אדמה הפכה למדורה בוערת. שריפת גרעין השתוללה גם במאדים, והיא נגעה גם בירח. למרות שמסוכן היה לגעת בירח, האטלנטים העזו לעשות זאת, שכן על הירח היו מעבדות ועיירות של האוריאנים השנואים עליהם! מאותה עת, הירח החל להתרחק באיטיות מכדור הארץ.
האוריאנים ניצחו, אך זה היה ניצחון פירוס. למעלה ממחצית האוכלוסייה משני הצדדים נספתה. כל תשתית הציוויליזציה נהרסה כליל! המוני מתיישבים גם מאטלנטיס וגם מאוריאנה נהרו אל היבשות. בבסיסים שחלקם נהרסו נשארו רק הנאמנים והעמידים ביותר. המלחמה פגעה קשות גם ביבשת האדומה שבאוקיינוס השקט. חלק מהאוכלוסייה החל לעבור לאמריקה ולמזרח אסיה. באמריקה, האדומים נתקלו במתיישבים מאוריאנה. באסיה, הם פגשו שבטים של סיננתרופוסים פרימיטיביים. באמריקה, הן הלבנים והן האדומים מצאו עד מהרה שפה משותפת. במיוחד מכיוון שהאדומים היו מעטים יחסית. באסיה, לעומת זאת, החלה התערבבות גנטית אינטנסיבית של האדומים עם הסיננתרופוסים. גם האטלנטים, לאחר שהיגרו לאירופה, אפריקה והמזרח הקרוב, החלו עד מהרה להתערבב גנטית עם הניאנדרטלים הפרוגרסיביים המקומיים.
אבל מהי הסיבה שגרמה לאטלנטים, במשך לא פחות מעשרים אלף שנה, לבחור לעצמם חצי-קופים כבני זוג? על התערבות גנטית זו כתבה אפילו הלנה בלבצקי.
אותה סיבה! האטלנטים המסכנים שלנו, חצי-בני אדם, חצי-חרקים, היו נשלטים טלפתית במשך זמן רב, גם על היבשות. זה נמשך עד שמרכזם האוקולטי-ההגירתי התגלה ונהרס על ידי כהני אוריאנה. ממנו, כמו עכברים מבית בוער, התפזרו הכוהנים הנותרים של אטלנטיס: חלקם לאיבריה, חלקם למסו-אמריקה, וחלקם למצרים... בארץ קמי הם יצרו דמויות דומות להם בדמות כוהני סת-אמון, ושולטים בהם בהצלחה.
מ-38 אלף שנים לפני הספירה ועד לאלף ה-15 לפני הספירה, בשטחי אירופה, בצפונה, במזרחה ובדרומה של אסיה ואף בצפון אפריקה, התגורר עם אחד: סופר-אתנוס ענק, שממנו נוצרו גזעי-בת, ומאוחר יותר עמי אירופה ואסיה. סופר-אתנוס זה דיבר בשפה הרוסית העתיקה, דגל באמונה אחת, ולמרות המרחקים העצומים והמוצא השונה (מצד אחד אטלנטי, מצד שני צפוני-אוריאני), הייתה לו כמעט אותה תרבות.
הודות לכוהנים, חוקי אוריאנה פעלו גם מחוץ לגבולותיה. ההגנה הנסתרת שיצרה הכהונה של אור, לא אפשרה לתכנת את הבוריאליים (תושבי הארצות הצפוניות). ואלה, במקום להתערבב עם הארכאנתרופים, פתחו במלחמת השמדה נגד יצורים דמויי חיה. ושנית, אוריאנה, בזכות מתיישביה, החלה לשלוט בשטחי יבשה עצומים. אזורים נרחבים באסיה, אירופה ואפילו אמריקה הושפעו ממנה.
לאטלנטים ששרדו ניתנה עזרה מצד המטרופולין לשקם את אטלנטיס. אדמותיה אוכלסו לאחר מכן על ידי שני גזעים נוספים. במערב – על ידי האדומים שהגיעו מאמריקה, ובדרום – על ידי צאצאי החומים האפריקאים, שהתערבבו עם ניאנדרטלים סהרה-ים ואירופאים. מהר מאוד, שלושת הגזעים הללו יצרו אומה אחת...
לאחר תחייתה, אטלנטיס לא שינתה את דרכה. מנהיגי או מלכי אטלנטיס המאוחרת ראו באויביהם העיקריים לא את יצורי הלטאה ודומיהם, אלא את אחיהם מדם – האוריאנים הלבנים ובהירי השיער. העצוב היה שהאטלנטים, בארצם, זמן קצר לאחר ייצוב החברה, הקימו מערכת קאסטות נוקשה. כעת, אנשים בעלי רוחניות גבוהה מהמעמד העובד לא יכלו, כפי שהיה נהוג בעולם הרוסי-אוריאני, להיכנס למעמד המנהלים, ומנהלים שהגיעו לרמת כהונה לא יכלו להפוך לכהנים לגיטימיים.
מערכת הקאסטות באטלנטיס ריכזה את כל הכוח בידי הנבחרים. על כוח כזה, על כוחם של שנים עשר המלכים באטלנטיס, כתב אפלטון ב"דיאלוגים" שלו.
אך למרות כל זאת, האנטים והאוריאנים שמרו על הפסקת אש במשך אלפי שנים רבות. ובכל זאת, "הכוח השלישי" באלף השנים השתים עשרה לפני הספירה שוב הכריח את האטלנטים לצאת למלחמה.
